Interface Europe Ltd נ' סולב טקס סחר בין לאומי בע"מ

החלטה

בפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד נתבעת שכנגד 2, וזאת מחמת היעדר סמכות עניינית וכן בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות.

המבקשת, גב' הילה רובינשטיין לוי, הועסקה על ידי המשיבה, סולב טקס סחר בין לאומי בע"מ (להלן – סולב), כמנהלת מכירות. בין המשיבה לבין חברת Interface Europe Ltd (להלן – אינטרפייס), הייתה התקשרות עסקית לפיה, סולב תפיץ בישראל את מוצרי אינטרפייס. בחודש נובמבר 2008, הודיעה אינטרפייס לסולב על סיום ההתקשרות ביניהם. על רקע סיום היחסים העסקיים, הוגשו תביעה ותביעה שכנגד. אינטרפייס הגישה תביעה נגד סולב, אשר לטענתה לא שילמה עבור מלוא הסחורה אשר סופקה לה. סולב מצידה הגישה תביעה שכנגד, בגין נזקים אשר נגרמו לה כתוצאה מהתנהלות אינטרפייס ואחרים מטעמה וביניהם המבקשת.

בתביעה שכנגד טוענת סולב, כי הודעת הביטול ניתנה רק לאחר שאינטרפייס, באמצעות הנתבעים שכנגד וביניהם המבקשת, הבטיחה, שהידע והניסיון שצברה סולב בשיווק המוצרים בישראל יישמר אצל אינטרפייס.

על פי האמור בכתב התביעה שכנגד, כשנה קודם לביטול ההתקשרות, בחודש אוקטובר 2007, שידלה אינטרפייס את המבקשת לעבור לשורותיה, כדי שתשמש מנהלת מטעם אינטרפייס בישראל. לאחר שאינטרפייס והמבקשת ניהלו משא ומתן מאחורי גבה של סולב, בחוסר תום לב עוד במהלך תקופת העסקתה בסולב, הן העמידו את סולב בפני עובדה מוגמרת. סולב נאלצה להסכים למהלך ולא העלתה בדעתה, כי אינטרפייס תנצל עובדה זו כדי לבטל את ההתקשרות עמה תוך גזילת הידע והסודות המסחריים שלה וניסיון לנשלה מפירות השקעותיה. לטענת סולב, הוצג בפניה מצג על פיו, הסכמתה למהלך העסקתה של המבקשת באינטרפייס תחזק את היחסים העסקיים בין הצדדים ואף תביא להגדלת מכירותיה של סולב, תוך חסכון עלות העסקתה של המבקשת ואילו התנגדותה תביא לתוצאה ההפוכה.

עוד טוענת סלב בכתב התביעה שכנגד, כי על פי דרישתה המפורשת של המבקשת, היא השתתפה בישיבות צוות שבועיות של סולב ואף נמסרו לה דוחות הפעילות של סולב, לוחות הזמנים לביצוע פרויקטים, שמות האדריכלים ומנהלי הפרויקטים איתם עובדת סולב ועוד. המבקשת אף התעקשה שהיא תהיה זו אשר תמסור באופן אישי לאדריכלים איתם עובדת סולב את העמלות אותן משלמת להם סולב. לטענת סולב, ברור שהמבקשת פעלה במכוון, יחד ובתיאום עם הנתבעים שכנגד האחרים כדי לנכס לעצמה ולאינטרפייס שלא כדין את סודותיה המסחריים של סולב, לרבות את קשריה העיסקיים ואת המידע ביחס לפרויקטים הקיימים.

בסעיף 110 לכתב התביעה שכנגד נאמר ביחס למבקשת וליתר הנתבעים שכנגד, כדלהלן:

"התנהגותם הפסולה של אינטרפייס ושל הנתבעים שכנגד 5-2 באופן אישי, כשלוחיה, מהווה הפרה בוטה של הדין, ומקימה לסולב-טקס עילות כנגד אינטרפייס בגין חוסר תום לב בקיום הסכם, הפרת חובת הסודיות אותה חבה אינטרפייס לסולב-טקס במסגרת ההתקשרות עם סולב-טקס, התעשרות של אינטרפייס שלא כדין, גזל סוד מסחרי ותרמית".

בסעיף 111 נאמר ביחס למבקשת עצמה, כדלהלן:

"התנהגותה הפסולה של הנתבעת שכנגד 2, הגב' רובינשטיין לוי, כמתואר לעיל, אינה רק חסרת תום לב, אלא היא אף מהווה הפרה של חובת האמונים שחבה הגב' רובינשטיין לוי לסולב-טקס, הפרה של התחייבות לשמירת סודיות ולאיסור תחרות בה היא חבה כלפי סולב-טקס, וכן מקימה לסולב טקס עילות נגד הגב' רובינשטיין לוי בגין תרמית, גזל סוד מסחרי והתעשרות שלא כדין".

בעת קריאת כתב התביעה שכנגד מתעורר קושי להבחין ולהפריד בין טענות סולב הנטענות נגד המבקשת מכוח היותה עובדת של אינטרפייס וטענות הנטענות כלפיה מכוח היותה עובדת של סולב. להפרדה זו חשיבות רבה שכן, ככלל, כאשר העובדות המקימות את העילות נטועות ומבוססות על מעשיה במועדים בהם הייתה עובדת של סולב, הסמכות הייחודית היא לבית הדין לעבודה ולהיפך.

גם תגובת סולב לבקשה לסילוק על הסף, אינה מחדדת כדבעי את טענותיה של סולב. בתגובתה טוענת סולב, כי מקורן של עילות התביעה אינן ביחסי עובד ומעביד אלא בהתנהלותה של המבקשת בהיותה מנהלת מטעם אינטרפייס. אך בפועל, טענות הן ביחס לתקופת עבודת המבקשת בסולב והן ביחס לעבודתה באינטרפייס משמשות את סולב בעירבוביה.

ביחס לעילות של תרמית ועשיית עושר מציינת סולב, כי מדובר בעילות תביעה נזיקיות ועל כן ממילא הן אינן מצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה.

הכלל הרווח בפסיקה הוא, כי על ערכאה שיפוטית להקפיד שלא לחרוג מגדר הסמכויות אשר מעניק לה החוק. אמנם, לכלל זה נמצאו חריגים, אך הם אינם קשורים לעניינינו.

סמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה נלמדת משני סעיפים הנוגעים לעניינינו, סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999 וסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969. המחוקק ריכז בידי בתי הדין לעבודה את הסמכויות הקשורות לתובענות אשר עילתן קשורה ליחסי עבודה בין הצדדים. סעיף 24(א) לחוק בתי הדין לעבודה, קובע כדלהלן:

24(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו ;

סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות מעניק לבתי הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן הפרת הוראה מהוראות הפרק הדן בגזל סודות מסחריים כאשר מדובר בעילה הנובעת מיחסי עובד-מעביד, גם אם מדובר במערכת יחסים שנסתיימה:

"22(א) לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון-